מגה קמעונאות בע"מ ואח' נ' שם טוב ואח'

החלטה

לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בימ"ש במסגרתה התבקשתי להורות כי עקב הפרת פסק הדין, יינקטו כנגד המשיב הליכים בהתאם לפקודת בזיון בית משפט במסגרתם יאסר המשיב או שיינתן על ידי בית המשפט כל סעד אחר לצורך אכיפת פסק הדין מיום 21.11.12.

מנגד, הוגשה על ידי המשיב בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בערעור אשר הוגש על פסק הדין.

ברקע שתי הבקשות, תביעה אשר הוגשה על ידי המבקשות בחודש אוקטובר 2012, במסגרתה עתרו, בין היתר, לקבלת סעד של צו מניעה קבוע כנגד המשיבים, המתייחס להפעלתה של חנות ירקות ברחוב שמעון פרס 33 בראשון לציון (להלן: "החנות"), עקב תניות בלעדיות בהסכמים.

לצד הגשת התביעה, הוגשה על ידי המבקשות בקשה לסעד של צו מניעה זמני.

ביום 21.11.12 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני. לאחר מתן החלטתי בבקשה לסעד זמני לגופה, הגיעו הצדדים לכלל הסכמות בסכסוך לגופו ולהסכמות אלו ניתן תוקף של פסק דין.

ביום 12.12.12, הוגשה בקשת המשיב לתיקון פרוטוקול כאשר לטענתו של המבקש כל אימת שנרשם בהסכמות התאריך 15.1.13, היה מקום לתקן ליום 15.1.14.

ביום 25.12.12 ולאחר קבלת עמדת המבקשות, ניתנה החלטתי על פיה לא מצאתי להורות על תיקון פרוטוקול הדיון שכן הפרוטוקול שיקף, במדויק, את שנאמר באולם.

ביום 20.1.13 הוגשה, ככל הנראה, הודעת ערעור על פסק הדין ועל החלטתי מיום 25.11.12.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות הצדדים, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, ודין הבקשה למתן סעד לפי פקודת ביזיון בית משפט, להתקבל באופן חלקי וכמפורט להלן.

עיכוב ביצוע:

אקדים ואומר, כי ביום 25.2.13, נמחק ערעורו של המשיב.

נוכח כך, מהותית, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע וזאת שעה שכלל לא קיים הליך תלוי ועומד בפני ערכאת הערעור.

טען המשיב בפני, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בטעות יסודה, שכן הטעם למחיקה נבע מסברה שגויה על פיה לא שולמה אגרה בגין פתיחתו של ההליך.

בית משפט זה כפוף לבית המשפט המחוזי ואינו מהווה ערכת ערעור עליו. די בכך על מנת שלא אדרש לטענותיו אלו של המשיב.

הוסיף המשיב וטען, כי בתוך יום או יומיים תוגש בקשה ל"החייאת הערעור". לא מוכרת לי פרוצדורה של "החייאת ערעור", ולא הוצג בפני המקור המשפטי להגשתה של בקשה מעין זו, או החלטה אחרת המלמדת על שינוי כלשהו.

למעלה מכך, אין בית המשפט עוסק באפשרויות תאורטיות ואין מקום למתן החלטות בבקשות, על בסיס האפשרות להגשתן וקבלתן של בקשות אחרות.

בשולי סוגיה זו אציין, כי הגם שלטענת המשיב הערעור נמחק מחמת אי תשלום אגרה, הגם שזו לשיטתו שולמה בפועל, לא מצא המשיב להציג בפני ראיה כלשהי על כך שהאגרה אכן שולמה, או כי שולמה במועד.

הצדדים התייחסו גם לגופן של טענות באשר לבקשה לעיכוב ביצוע.

על מנת שלא תמצא החלטתי כחסרה, אני מוצאת להתייחס בקצרה לטענותיהם אלו.